השביעי לאוקטובר- כוכב ושמו נובה

מאת: ארז משולם ובבימויו
נושא: פוסט טראומה ושילוב בעבודה

“כוכב ושמו נובה” מגולל את סיפורם של מאי ובר, שני ניצולים מאותו אירוע טראומטי (השביעי לאוקטובר), אבל כל אחד מהם חוזר ממנו אחר. מאי מתמודדת עם פוסט־טראומה שמעצבת מחדש את יומיומה: רגישות, דריכות, והצפות שמופיעות. בר, לעומתה, מגיב אחרת לגמרי- מבקש יציבות, נאחז בשגרה ומנסה להחזיר את החיים למסלולם.

דווקא מתוך אותה חוויה משותפת נחשף הפער האנושי הגדול בין דרכי ההתמודדות שלהם. זהו מפגש שמאיר את לב הרעיון של יום הגיוון: אין דרך אחת לחוות כאב, אין דרך אחת להחלים, ואין צורה “נכונה” להיות אדם.

ההצגה מציעה לקהל הזדמנות נדירה להתבונן בגיוון מזווית אינטימית ומוכרת לא דרך זהויות, מוצאים או תרבויות שונות, אלא דרך השונות הרגשית והאנושית שמתקיימת בין שני אנשים שאוהבים זה את זה. היא מזמינה את הצופים להבין שגם בתוך מערכת יחסים קרובה, לכל אדם יש סיפור פנימי אחר, קצב אחר, ופצע שמגיב באופן ייחודי. בכך היא מדגישה כי גיוון אמיתי מתחיל מהיכולת להכיר ולהוקיר את ההבדלים שבין אנשים גם כשכולם “מאותו בית”.

“כוכב ושמו נובה” מעודדת את הקהל לשאול:
האם אנחנו באמת מקשיבים לאחרים כפי שהם, או כפי שנוח לנו להבין אותם?
האם אנחנו נותנים מרחב לשונות רגשית, או מנסים ליישר אותה כדי שיהיה לנו קל?
ומה קורה כאשר אנחנו לומדים לקבל אדם שלידנו, גם כשההתמודדות שלו לא דומה לשלנו?

דרך סיפורם של מאי ובר, ההצגה מייצרת שיח עמוק על קבלה, אמפתיה והכלה יכולות בסיסיות שכל מרחב מגוון זקוק להן. היא מחזירה את ערכי יום הגיוון למקום האישי והיומיומי ביותר: לראות, לכבד, ולתת מקום לאדם שמולך בדיוק כפי שהוא.

קהל היעד: תיכון ומעלה, צבא. בתום ההצגה מתקיים פאנל בנושא בשיתוף עם הקהל. (המחיר כולל: סאונד תאורה-3 אנשי צוות- דיון עם המחזאי ).